פותחים את העיניים בבוקר- מדרגים איך היתה שינה בלילה, מדרגים את מצב הרוח באמצעות אימוג׳י, את המסעדה שהיינו בה, את נהג הגט ואת איכות שיחת הצ׳אט.
אנחנו נושמים את הדירוג והוא נראה לנו לגמרי טבעי, כאילו היה איתנו תמיד. האם כך?
קשה להזכר בעידן טרום רשתות חברתיות ודרוגי לייק למיניהם.
זוכרים שדירוג היה מסתכם ב: כמה כוכבים יש לבית המלון, או כמה כוכבי מישלן יש למסעדה, ימים אחרי בהם הדירוג היה פעם ב… ולא פעולה סדירה וכל כך יומיומית, אפילו רגעית.
אז כמו בכל דבר, לדירוג יש יתרונות וחסרונות. כי דירוג אשראי הוא דבר מאוד חשוב עבור מדינה, באמצעות דירוג אנחנו בוחרים באופן דמוקטי את המנהיגים שלנו.
בחוויית מתשמש אנחנו מדרגים כדי להבין את מידת שביעות הרצון של היוזר. דירוג של שירות הוא כח צרכני, הכרחי ביותר ומידת שביעות הרצון שלנו, מכל מוצר, חייבת להיות חיובית כי אם לא- הדירוג שלו ירד, מה שיגרור אחריו ירידת ערך, פגיעה עיסקית וכו׳..
הדירוג גם משפיע על מצב הרוח שלנו. מחקרים מראים שיותר ויותר אנשים מעלים תמונות של חוויות טובות ומאושרות לרשתות החברתיות למרות שבאותו הזמן ממש יהיו מדוכדכים או בתקופת משבר. כמות הלייקים שיקבלו יציינו כמה הם אהודים ואהובים. במידה והדירוג יהיה נמוך מהציפייה שלהם זה עשוי לפגוע נפשית.
בסדנאות שלנו, אני מתרגשת בכל פעם מחדש לראות איך בסופו של תהליך המשתתפים מדרגים את נקודות הפוטנציאל, כר פורה לתובנות שהם פתרונות מאיצי חדשנות. מאותה נקודה יש דירוג נוסף – ROI כדי להבין ערך מול השקעה כספית. ההחלטות הסופיותיהיו לפי דירוג סדרי עדיפויות של האירגון. משום שהדירוג מתבצע באופן דמוקרטי לחלוטין והעבודה היא עבודת צוות- הרבה יותר קל וטבעי ליישם את הפתרונות.
הדירוג ימשיך ללוות אותנו בתקווה שאנחנו נלמד איך לנהל את הדירוג והדירוג לא ינהל אותנו.