מה זה אג׳יליות ואיך היא מתאימה לאופי הישראלי?

אג׳ילי = זריז, קליל ומהיר (Agile).

פרוייקט אג׳ילי נחשב לפתרון פיתוח פרוייקטים בתפיסה חדשנית ומהירה.

בקיצור, בישראלית – בוא, נתקתק לך פרוייקט… הזריז והגמיש פוגש את המושג אג׳יל ומרגיש בבית. כאן מותר ואף רצוי למהר.

הכוונה באג׳יל היא להעלות גרסה ראשונית (של מערכת/אתר/אפליקציה וכדומה), ללמוד מטעויות, לעשות מחקר מדוייק, להוסיף עליה, לתקן אותה, לדאוג לשדרג לגרסה טובה יותר, וחוזר חלילה, עד לגרסה המיטבית.

במהלך 25 השנים האחרונות, שיטות חדשנות זריזות הגדילו מאוד את אחוזי ההצלחה בפיתוח תוכנה, שיפרו את האיכות והמהירות לשוק, והגבירו את המוטיבציה והפרודוקטיביות של צוותי ה- IT.

השיטה האג׳ילית מתפשטת על פני מגוון תעשיות ומעלה אפשרויות והזדמנויות:

מה אם חברה תוכל למכור יותר מוצרים חדשים ב- 50%?

ואם תוכניות שיווק יכולות לייצר יותר פניות ללקוחות ב- 30%?

ומה יקרה אם משאבי אנוש יוכלו לגייס 40% יותר מהיעדים?

מה היה קורה אם צוות העובדים היו מעורבים רגשית בעבודתם?

Agile הביאה רמות שיפור אלה וההזדמנות בחלקים שונים של השוק ניכרת.

ואיך משתלב פה האופי הישראלי?

מצד אחד – האופי הישראלי מאמץ את גישת האג׳יליות קצת אחרת מהכוונה המקורית.

תרבות ״אחי, יהיה בסדר״ אמנם עשויה לעבוד, אבל בדרך מוותרים על דברים חשובים כמו מחקר מעמיק, מחקר משתמשים, ניתוח יכולות המערכת או ויתור על צרכים של המשתמשים.

רעיון חידוד הפרמטרים של הפרוייקט, חידוד ותיקון תוך כדי תנועה לא מתקיים.

הזמני הופך להיות קבוע ויאללה, לפרוייקט הבא.

מצד שני- החוצפה הישראלית רצופה בכוונות מצויינות, ונותנת למושג תחכום מקומי.

במקום שתפיסת ה start-up nation כובשת כל רצון להיות הרעיון שיעשה את האקזיט הבא, מציגים אנשי מפתח בכירים בתעשיה הבינלאומית את האופי והראש הישראלי כנכס לפרוייקט שלהם.

יתרונות כמו הניסיון הצבאי, עבודה על מספר נושאים במקביל, אותה חוצפה ישראלית מתורגמת לחדשנות, לישירות וענייניות, מהירות מתורגמת ליזמות ותחרותיות וכמובן, עבודת הצוות והחום שסוחף להצלחת הפרוייקט הוא תבלין שבאמת אין לכל אחד.

באוניברסיטת הרוורד בארה״ב ממליצים על 6 דגשים:

1. ללמוד איך Agile באמת עובד

2. להבין באילו פרוייקטים Agile עשוי לעבוד ובאילו לא

3. להתחיל בקטן ולגדול בהדרגה

4. לאפשר למאסטרים להתאים את שיטות העבודה שלהם

5. להתאמן בשיטה וללמוד ממנה

6. להתעדכן מול הצוותים כל הזמן

Design thinking היא מתודה בתפיסה אג׳ילית. אתגר שניתן לפתור בדרך חדשנית, מהירה וסוחפת באמצעות סדנה של חצי יום, המתאימה לצוותים באירגונים, חברות הזנק ומוסדות חינוך הזקוקים לא רק למוצרים ושירותים חדשים אלא גם לחדשנות בתהליכים פונקציונליים, במיוחד לאור ההתחדשות המהירה של הטכנולוגיה. חברות היוצרות סביבה שבה פורחת התפיסה של Agile מגלות שצוותים יכולים לגבש חידושים מהר יותר בשתי הקטגוריות, חדשנות ופונקציונליות. סדנאות של Design thinking בדיוק נותנת מענה למשבצת זו וכל כך מתאימה לאופי הישראלי.

Like this article?

Leave a comment